שאלתם את עצמכם פעם מדוע ?
* מישהו בוחר להיות עצמאי ובעל עסק ?
* בעלי עסקים שנכשלים, נוטים בדרך כלל לנסות לפתוח עסק אחר ולא להיות שכירים ?
* בחלק ניכר מהמקרים דור ההמשך מנסה להמשיך ולקיים גם עסק נכשל ?
* ושאלת השאלות – מדוע בתקופתנו זה הרבה יותר קשה ?
מסתבר מחקרית שהתשובות הן בעיקרן מניעים רגשיים!
עוצמתם כל כך גבוהה עד שהם גורמים לכשל לוגי בהחלטות עסקיות וכספיות.!
ומה שמעניין הוא שקיימת מוכנות של בעלי העסקים ומשפחותיהם "לשלם את המחיר" !
התשובות האישיות לשאלה מהי הצלחה מעיני בעל העסק הן :
* אני טיפוס שרוצה לשמור על העצמאות שלי.
* אני לא מסוגל לסגנון חיים של שכיר עם רוטינה קבועה.
אתה יודע.. עצמאי קובע לעצמו הרבה יותר איך יחיה.
* רק ככה יש לי עיסוק שנותן לי סיפוק מקצועי ואישי.
* קשה לי לעבוד למען אחרים.
* כשאני מנהל את עצמי אני מרגיש הכי יעיל ואכפתי.
התשובות המשפחתיות הן :
* העסק הוא גאוות המשפחה
* רק דרך העסק נוכל לעזור זה לזה גם אם לא כולם הכי מוצלחים..
* ככה אנחנו גורם חשוב, מעורב, שייך בקהילה.
בואו נכנה זאת אינדיבידואליזם אוטונומי עם מחויבות בעיקר לעצמך והעדפותיך .
אולם, המציאות העסקית הבסיסית שבתוכה התקיים ועליה נשען (!) העסק הקטן
משתנית במהירות.
פעם התגאינו בשייכות למדינה, לעם, לשבט, לחמולה , למשפחה, למקום ,
כל מיני מעגלי הגנה פיזית וחברתית שהגנו עלינו מפני העולם שבחוץ.פעם
היו לנו חברים פיזיים קרובים ושייכות !
כיום, הביאה איתה תופעת הכפר הגלובלי את תחושת שייכות והחברות עם אנשים מעבר לים ולתרבות המוכרת לנו והורידה את רמת העניין והתלות ביחסינו עם הסביבה הקרובה. חלק מאיתנו מוצאים עצמם כמעט גאים לכתוב בתעודת הזהות שהם קוסמופוליטיים ושכתובת מגוריהם היא כל העולם...ושהם עושים עסקים עם כל העולם.
אבל.... משמעות מציאות זאת לעסקים היא שפעם דובר על עסק בתוך משק סגור יחסית, שבו יש הדדיות ותלות הדדית ביחסים העסקיים, ודאות ויציבות לגבי הלקוחות והספקים שאיתם יש גם יחסים חברתיים ולעיתים משפחתיים. וכיום ,לרובנו, ,הפכה השתלטותן ונוכחותן של חברות הענק הרב לאומיות במדרכה מול העסק שלנו לגורם מאיים על קיומנו, זה לא "עוד מתחרה" , זה "ענק מול גמדים" שבדרך כלל אין לבעל העסק את הכסף, כוח האדם, יכולת השיווק והפרסום להתמודד עם הסיכון הגובר שהופך להיות קיומי!
פעם , כשהיינו במציאות הישנה, היינו בטוחים ביכולתנו להיעזר בחברים , המשפחה, השבט והמדינה... אבל כיום..האינדיבידואליזם כה חזק עד שמאמינים שהפרט צריך להסתדר לבד, אפילו בני משפחה לא רואים עצמם מחויבים לעזור, כל אחד הולך לקרב לבד
בלי תמיכה ! המעגל הקרוב התומך לא קיים ! (נוצרה מציאות חלק ניכר מהיחסים מבוסס על אינטרס עסקי קצר זמן שאינו מאפשר תהליך בונה אמון עמוק)
בדיוק כשמגיע רגע ההתפכחות מול המגמה המתעצמת מזה כ15 שנה ומתגבשת ההכרה כי יש לחזק את הכלכלה והקשרים הקהילתיים המקומיים נוצרת מציאות המשבר של "מצב קורונה (שיהיה איתנו עוד שנים ) ומגביר את הלחצים וחוסר הודאות מחד ומאלץ רבים לבחור בין משבר והתרסקות ובין הצורך להמציא עצמם מחדש להתייצב ולהתפתח .
מימוש התובנה נעשה בתנאי פתיחה גרועים כי הוא מאולץ להתבצע דרך תקשורת מקוונת שמייצרת ניכור, תחושה של חוסר יכולת להשפיע להשפיע כי הוא בורג אחד מול בורג אחר בתוך מציאות ש"גדולה מאיתנו" , שבה גם האחר אינו עצמאי, והקשר אינו אישי. חשוב גם לזכור כי גם חלק ניכר מהיחסים היום מבוסס על אינטרס עסקי קצר זמן שאינו מאפשר תהליך בונה אמון עמוק.
אין ספק שככל שהתהליך נמשך, התסכול גובר, תחושת הערך יורדת, ההסתגרות מתחילה. כשבמקביל, צריך לשדר "עסקים כרגיל" כי מי קונה מ"לא מוצלחים". צריך לשדר אופטימיות ובטחון למשפחה , לספקים, ללקוחות למתחרים תוך שמירה על תפקוד תקין. בחלק ניכר מהמקרים אין לך גם אם תרצה את היכולת להיעזר בסביבה האנושית הקרובה (משפחה או עובדים ) כי הלחץ ואי הודאות משפיעים גם עליהם ומביאים למצב שהשדרים והתקשורת שלהם הם אינטרסנטיים ולא ניטרליים ואובייקטיבים.
ככל שהצגת ה "עסקים כרגיל" גוברת, מתחזקים הלחצים הצולבים והמציאות של
בדידות! כל החלטה (ויש צורך בהרבה ) יש לה משמעות כבדה .. גם כאלה שיש להם חוסן פנימי ותחושת מסוגלות יפיקו תועלת רבה עסקית , אישית ורגשית כאשר יעשו שימוש בשותף חשיבה מקצועי אכפתי ומנוסה לטובתהערכת מצב כוללת ורב ממדית, קבלת ההחלטות וליווי ישומן . בעל עסק חכם ופתוח מפיק תועלות מייעוץ וליווי גם בימים רגילים, ובטח בזמן משבר מתמשך (המלווה בלחץ חוסר ודאות ושינויים תכופים )
שבו נדרשים החלטיות נבונה ומיידית וכניסה מהירה לפעולה .
ניסיוני רב השנים והמאוד מגוון ומקצועיותי הרב תחומית מאפשרים לי להיות
עבורך עזר מועיל מאוד.
Comments